אני רוצה לשתף אתכם בהתלבטות שמשותפת להורים רבים: לתת או לא לתת לילד, שאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, תרופות (כגון ריטלין).
מצד אחד, הילד אובחן ונרשמה לו תרופה שיכולה לשפר את מצבו והישגיו; ישנן עדויות רבות להשפעה חיובית של התרופות על כושר הריכוז של הילד; ישנו ניסיון רב שנים בשימוש בתרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז וניתן לשלוט על תופעות הלוואי של תרופות אלה.
מהצד השני, מדובר הרי בתרופה, בכימיקלים שאינם טבעיים העלולים לגרום לתופעות לוואי כאלה ואחרות; קיים חשש שהילד לא יגיב טוב לתרופה, ישתנה, אולי אף "יתמכר" לשימוש בתרופה; ישנם הורים רבים הסבורים כי הילד יכול לשלוט במידה מסויימת בתופעות המאפיינות ADHD, מצפים שיתאמץ יותר להקשיב למורים ולקלוט יותר במהלך השיעורים.
אכן, שאלה קשה...
אני ממליצה לכל הורה מתלבט, לברר עם הרופא המטפל את כל היתרונות והחסרונות במתן התרופה,לברר האם ישנם גורמים העלולים להעלות את הסיכון לתופעות לוואי ולנסות לקבל את כל הנתונים הרלבנטיים, עוד לפני מתן התרופה לילד.
החלטתם לתת לילד את התרופה - עקבו אחר התנהגותו, בקשו ממוריו וחבריו לדווח על כל שינוי בהרגליו, בתיאבונו, במצבי הרוח שלו, ודווחו לרופא המטפל על כל שינוי כאמור.
החלטתם לא לתת לילד את התרופה - נסו להקל על הילד את התמודדותו עם הפרעת הקשב והריכוז. ישנן דרכים שונות למתן הקלות אלה, ועל כך - בפוסט הבא.
שתהיה התלבטות מוצלחת...
גנית
הכותבת היא מאמנת אישית (קואצ'ינג) המתמחה בעזרה לבעלי הפרעת קשב וריכוז. בעלת קליניקה פרטית בשכונת בית הכרם, ירושלים.

