שלום לכם,
היום נתקלתי בסטיקר על מכונית חונה, בו היה כתוב: "התעוררת בבוקר? טוב ויפה. כל השאר זה בונוס"... משפט זה הזכיר לי את עקרון הכרת התודה העוזר לנו להעלות את מפלס האושר.
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מלמדים כי הכרת תודה כדבר שבשגרה מעלה את מפלס האושר. ידוע כי האופטימיים שבינינו, אלה הרואים את חצי הכוס המלאה,הינם מאושרים יותר מאלה הרואים את הפגמים והחסרונות.
הבשורה הטובה הינה : ניתן ללמוד להיות אופטימיים ומאושרים יותר, ולמלא את כוס האושר עוד ועוד, מבלי שזו תעלה על גדותיה.
נסו לרשום לפניכם אלו דברים משמחים אתכם, מה אתם אוהבים ועל מה אתם מכירים תודה. קחו בחשבון שאין צורך לחוות מחלה על מנת להעריך בריאות. אין צורך לחוות שבי על מנת להעריך חופש. אין צורך לחוות כישלון על מנת להעריך הצלחה. הכירו תודה על מה שיש (גם אם מדובר בדברים קטנים ושוליים). ככל שהרשימה תהיה גדולה יותר,כך יש לה פוטנציאל לגדול עוד.
אני ממליצה לשמור את הרשימה שהכנתם, כדי שתוכלו לחזור אליה בימים פחות אופטימיים. לפעמים מספיק להיזכר בפרט קטן שנרשם מזמן, על מנת להעלות חיוך וחיוכים הם דוגמא מצויינת לנושא שעליו ניתן להכיר תודה.
לאחרונה השתתפתי בסעודת הודיה שערכה אשה נהדרת לרגל החלמתה ממחלה. במהלך הסעודה היא הקריאה לנוכחים את רשימת התודות שלה. המשפט שריגש אותי יותר מכל היה: "תודה על כך שחוויתי חושך, כי כך אני מסוגלת להעריך טוב יותר את האור". תודה לך חנה על שתרמת לי את התובנה הזו, ועל שנתת לי השראה לכתיבת הפוסט השבועי.
אני מכירה תודה גם לקוראי הנאמנים, ולמתאמנים שלי שמלמדים אותי שאין סוף לנושאים שעליהם ניתן להכיר תודה.
גנית
הכותבת הינה מאמנת אישית המתמחה בעבודה עם בעלי הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה. בעלת קליניקה פרטית בשכונת בית הכרם, ירושלים.
;){kind=link}