על נושא זה חשבתי השבוע, כאשר המתנתי יחד עם אלפי אנשים בתורים הארוכים למוזיאונים המדהימים ברומא ובפירנצה. תורים כאורך הגלות, חום קופח ו"יעילות" איטלקית לא מנעו מאלפי אנשים לעמוד בתורים מסודרים (פחות או יותר) בסבלנות כמעט מופתית. אמנם אנשים רבים התרוצצו הלוך ושוב כדי "לשאול שאלה", "לקנות מים / אוכל / גלידה" אבל רבים אחרים המתינו בסבלנות (יחסית), ביודעם שההמתנה משתלמת, ומוכרחים להיכנס למוזיאון...
השאלה כמה סבלנות תהיה לנו במהלך שהותינו בתור קשורה קשר ישיר לרמת המוטיבציה שלנו להגיע לתחילתו של אותו התור. סביר להניח שעדיף לעמוד בשמש מול הכניסה למוזיאון הותיקן, על פני המתנה בלשכות הממוזגות של מס הכנסה או מע"מ, בין היתר משום שרשויות המס לא חשבו להקים דוכנים של גלידה איטלקית בסמוך לפקידי השומה, אולם אם תזכרו את נושא המוטיבציה לפני שתיכנסו לתור, ותקפידו ליצור לעצמכם מוטיבציה (כגון "פרס" על השלמת המשימה), תוכלו לעבור את ההמתנה בשלום, גם אם אתם סובלים מרמה גבוהה של היפראקטיביות.
אזהרה קטנה: לפני שאתם מכתירים עצמכם כבעלי הפרעת קשב וריכוז זכרו כי דרושים 8 סממנים נוספים (מתוך רשימה ארוכה) על מנת להיכנס לרשימה המכובדת של בעלי הפרעות קשב וריכוז ובכל מקרה, רק בעל מקצוע יכול לאבחן קיום הפרעות כאמור.
סופשבוע נעים,
גנית
הכותבת היא מאמנת אישית, בעלת התמחות באימון בעלי הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ולקויות למידה. בעלת קליניקה לאימון אישי בשכונת בית הכרם בירושלים.

